מה שיפה ברחוב לונץ זה איך שכולם יחד עם הכל -- בעלי העסקים והדיירים והרקדנים.

העסקים והדיירים אהבו שבאים לרקוד והרקדנים אהבו את המקום.

מי רוצה שעתיד הרחוב יהיה מוכתב על ידי בית המלון? מה אם בית המלון לא ירצה רקדנים?

מה אם גם ככה לא יהיה שם יותר שחמט אחרי השיפוצים? 

איפה עוד אפשר למצא רחוב עם חנות פיצה שאומרת "בכיף תתחברו לחשמל פה", חנות יודאיקה שתגיד "בכיף תשאילו את המגב" וחנות תכשיטים שעובדיה יוצאים להצטרף לרקדנים במעגל? איפה עוד יש דיירים שבכיף ישבו במרפסת לצפות ברקדנים עד 23:00 וימחאו להם כפיים

מדובר בפינה נדירה של שיתוף פעולה! 

כולם פה יחד על אותו התדר. קסם כזה של מדרחוב קשה למצוא בעיר שתושביה ממהרים להתלונן על כל ציוץ קטן ששובר לחייהם את השגרה. השחמט רץ עשורים כי הוא היה דווקא ברחוב לונץ. נסיונות להעתיק את השחמט למקומות אחרים לא בהכרח יעבדו טוב. חבר'ה כבר קיבלו תלונות על זה שהם ניסו להתאמן במקומות אחרים בירושלים

לונץ+שחמט=קסם. כל העוזרים להציל את רחוב לונץ הם עוזרים להציל את השחמט.

אפילו 10 ש"ח זאת עזרה גדולה! תודות! 
https://beactive.co.il/project/82320 תרומות למאבק